ילדות בכפר סילבר – עוזי הבן של יוסי אופיר
בחרתי לתאר את כפר סילבר של שנות ה -60 מנקודת מבטם של ילדי העובדים והמורים, אלה שהסתובבו לכם התלמידים בין הרגלים בארבע השנים שהייתם בכפר.האמת ילדות מדהימה.
ממש גן עדן קטן לגדול בו כילד, עם עוד כעשרים ילדים
מגיל אפס עד 14. מרבית היום היינו בדשאים משחקים ומתרוצצים בין
הממטרות, מעצבנים את גבריאל הגנן וצוות העוזרים שלו. בקיץ, שחיה
בבריכה ללא הפסקה עם ארטיק קרח ב- 10 גרוש אצל עזרא בקיוסק.
במתבן בין חבילות החציר והנחשים השחורים היינו
בונים "מצודות" מחבילות חציר ומידי פעם יורדים
ללמוד מהרפתנים לחלוב ישר מעטיני הפרות.
אצל דדי במוסך זכור לי שנורא פחדנו מהרעש של ה-D-9 וגם שהיה שם איזה קומביין פרימיטיבי שגילינו
שיש לו מונה שסופר כמה חבילות חציר קצרו באותו
יום. מיותר לציין שלאחר הגילוי תפוקת חבילות החציר
בכפר עלתה פלאים.
בכלל, לרוץ בשדות אחרי הקומביין עם הכלב הייתה
חוויה מגניבה. בסוף היום היינו מתפלשים בגרעיני התבואה לאחר שהעובדים (אתם) חזרו לפנימייה.
אי אפשר לשכוח את הטיירות ועפיפונים שעלו לשמיים בראשית הקיץ, ולא ירדו משם עד שנקרע החבל והטיירה עפה לברכיה או
להודיה.
בני העובדים האחרים הזכורים לי, וסליחה אם שכחתי כמה:
אחותי טלילה כמובן, רמי ויונת קופלוביץ הילדים של חנה וקופל ההמסגר, שעזר לנו מדי פעם לרתך
עגלות משחק פרימיטיביות, אילנה ואריה בהט הבנים של שלמה המורה לאנגלית, גרו איתנו בדו-משפחתי,
כאשר אילנה ואריה בגרו ולמדו בכפר עצמו. זוהר בלונסקי הבן של דולק שעבד במכוורת.
ארז ואלון מילחם הבנים של יהודית וז'ק שהיו נדמה לי הנהג ואם הבית של הכפר.
שרינה וישעיהו הבנים של ברגמן, מזכיר הכפר, ורבקה, שלומית גנסלר הבת של דדי האחראי על המוסך.
יואל הבן של חיים הלולן. דרור וחן הבנים של חיים סוריא, גיורא הבן של אברהם בניסטי שהיה מרכז משק.
אביטל הבת של רינה מטיאס המזכירה האגדית של הכפר. עטרה הבת של בילהאוס מנהל הכפר.
זכור לי יום חורף שבו בילהאוס רדף אחרינו בכישרון רב עד ל"יובל-גד", אחרי ששברנו עם ירי הרוגטקות
כמה מנורות בחנוכייה שהייתה מוצבת לתפארת על ראש מגדל המים.בזמן שאתם למדתם, חרשתם
לבחינות, עבדתם בענפי המשק השונים ובעיקר עברתם את החוויות המתסכלות של גיל הנעורים, אנחנו
ילדי העובדים בעיקר חגגנו בסוג של גן עדן פרטי משלנו.
כשאבא המציא את הסלוגן "בכפר סילבר השמיים כחולים יותר" אני חושב שהייתי הראשון להבין למה
הוא התכוון.
4 תגובות:
עוזי אופיר, כתבת נהדר, כיאה לבן של יוסי אופיר אותו אהבתי.
כבוגר כפר סילבר, דבריך העלו זכרונות מתוקים ומלמדים
איך זה היה מהצד של הילדים שבכפר. תודה מבוגר הכפר
עוזי שלום,
מרשים איך זכרת את כולם.
עזבנו את כפר סילבר ב -64, אני זוכר אותך ואת טלילה, את יונה, ישעיהו ושרינה,זוהר, עטרה.
תקופת ילדות זו, למרות הזמן הרב שחלף, זכורה לי היטב לטובה, רווית חוויות.
זו גם היתה התקופה שבלעתי ספרים,למדתי לנגן בחלילית עם יונה, התחלתי לשחק פינג פונג שולחן וזכורים לי המשחקים עם החברים.
כמו כן אני זוכר את סמדר מוסקוביץ, מישהו במשפחתה ניגן אז בכינור.
מישהו יודע היכן היא?
למרות התקופה הקצרה שגרנו בכפר סילבר המקום זכור לי עם נוסטלגיה לתקופת הילדות.
גיורא
היי אני הבת דודה של שלומית גנסלר הבת של דדי עם הקומביינים .גם לי זכורה תקופה של חופשות בכפר אני גם זוכרת אותך עוזי ואת אחותך בידיוק בגיל של התמונות ,זוכרת את פורים את מסיבות פורים בחדר האוכל. את הבריכה בקיץ עם נוער שהיה מארצות הברית חיות ילדות מדהימה .את המשאיות או הטנדרים לחוף אשקלון .יונה היתה חברה שלי ממש טובה .מעניין מה ואיפוא היא היום .שלחתי לשלומית את הפוסט גם
הוסף רשומת תגובה